יש לי במחשב תיקיית 'ציורי השראה'. לפעמים אני מציצה שם לפני שאני ניגשת לצייר. אני לא מנסה להעתיק, לא אותם ולא את האובייקט שאני מציירת, וגם אם אני מנסה זה ממילא יוצא אחר לגמרי.
אני מנסה לקבל השראה.
רוצה שמשהו מהם ימשיך ללוות אותי, ללחוש לי באוזן, כמו מילים של מורה טוב, שממשיכות לנגן ולכוון אותך גם כשאתה כבר לבד, מתמודד בכוחות עצמך. גם בכתיבה זה ככה, טקסטים שאני אוהבת שולחים אותי אל המקלדת, גם שם זה יוצא אחר לגמרי, ובכל זאת משהו שם עורר אותי לכתוב.
רב הזמן, למרות מקורות ההשראה האלה אני חוזרת לעצמי ועל עצמי, אבל לפעמים מבליחה איזו רוח אחרת, משהו נטמע ונקלט לרגע, וגם אם אני לא מצליחה לשחזר, משהו נשאר.
חוויית ההארה הזו כיוונה ודחפה אותי כשהתחלתי לחשוב על הרטריטים. ניסיתי לכוון להתבהרות שמאפשרת להניח לרגע הרגלים וגישות קודמות וליצור בראש אחר. לגילוי המרגש נוכח מה שיצא ממך. חיפשתי מנחים שידעו לחולל את זה.
מצרפת כאן דוגמא אחת מופלאה מתיקיית ההשראה שלי. יש בתיקייה הזו יצירות קלאסיות ומפורסמות, לצד יצירות של יוצרים שלא הכרתי וגם כאלה שאני אפילו לא יודעת מה שמם. אני שומרת שם גם הציורים שחיברו אותי למנחים. העבודה שממנה הגעתי לכל מנחה ומנחה.
(ארטישוק עוסקת ב - חופשות אמנות, רטריטים הבנויים מרצף סדנאות ציור, כתיבה, צילום ועוד. פרטים בדף הבית)
ציור של אלדר פרבר (אחד ממקורות ההשראה)