אורית2.jpg

ריטריט (Retreat - נסיגה, פרישה)  הוא מונח שאומץ ברבות השנים ע"י מסורות רוחניות, לתיאור מהלך של פרישה לזמן מוגדר משגרת היום-יום, הליכה למקום מבודד, שקט ומעורר השראה, תוך התמסרות לתרגול עמוק ומזכך, נקי מהפרעות והסחות דעת. 
על אותו משקל ממש,
ריטריט אמנות (Art Retreat), בין אם יצירה באמנות פלסטית, בכתיבה או בכל מדיום אמנותי אחר, הינו הזדמנות יוצאת דופן, לעצור לזמן-מה את תקתוק שעון ושאון החיים, להתנתק לימים אחדים מטרדות ומטלות הקיום, ולהתמסר בנפש חפצה לתהליך עמוק של שחרור, חיפוש ויצירה.

יש המדמים נסיגה מעין זו לנסיגת קו הים בזמן השפל, נסיגה שחושפת את כל מה שכוסה קודם לכן על ידי המים, נסיגה שפותחת לפנינו את האפשרות להתוודע אל מה שהיה סמוי או נסתר מן העין בשגרת היום יום.
 

ריטריט הוא כמן מסע - הוא יכול להתרחש בין קירות הבית והוא יכול לחצות יבשות וימים. הוא יכול להיות קצוב בזמן, או להימשך חיים שלמים. לשואלים לגבי ההבדל בין ריטריט לסדנה אפשר לאמר שריטריט מתייחס לסדנה כמו שמסע מתייחס לטיול. שניהם, ריטריט ומסע, ממשיכים להכות גלים ואדוות, לפעפע ימים, חודשים ושנים, כמו תרופה בשחרור איטי. הם עושים אותך קצת אחר ושונה ממה שהיית קודם.
הרטריטים של ארטישוק, שכל אחד מהם מתרחש בעולם יצירה משלו, הם מסעות אישיים ופרטיים מאוד. כל משתתף עושה דרך אחרת, שכולה שלו. 

"קורה משהו מופלא בשנייה שנוטשים את הדפוסים והרוטינות שמוליכות אותנו ביום-יום, כשמניחים בצד את כל ההו-הא שמעסיק אותנו בשגרה ומתמסרים לידע ולמעשה שהם הרבה יותר גדולים מאתנו. קשה לי לשים אצבע על המחולל המדויק של הקסם הזה - הלוקיישן והאווירה של המקום, האנשים היפים, הבחירה המדויקת של המנחה, הנינוחות של נירית, הכל יחדיו". 

Avatar 99

"כשיצאתי בפעם הראשונה לריטריט יצירה של ארטישוק, הרגשתי שהעולם כאילו קפא, עמד מלכת. ה- To Do List  שלי התרוקן באחת ואילו אני, מוקפת קדושה של מנזר פרנציסקני, נשאבתי לאיטי למצב של זרימה, של Flow, לא מביטה בשעון, לא עונה לווטסאפ, לא זוכרת מה אכלתי ואם אכלתי, בקושי מודעת לעצמי ולקיומי, מתמסרת כולי לאנרגיה של יצירה נקיה"

Blue Hair