הפעם פוסט אורח של ליה דייגי : בשלהי אוגוסט, כשעדיין היה חם ודביק, ומלחמה נראתה באופק כמו תמיד, נרשמנו אחותי נאווה ואני לריטריט ציור בצבע בעין כרם. ואז הכל התהפך.
ובתוך כל המהפכה הזו, נשאר לי עוגן אחד יציב להישען עליו- הריטריט.
הגענו ביום חמישי והתרגשתי לפגוש שוב את נירית , ולהזכר שרק שנה עברה מהמסע בבולגריה, שמרגיש כאילו היה לפני עשור.
בין כותלי האכסנייה בכנסיית יוחנן בהרים, קירות אבן עתיקים וחצרות מתפתלות, התחלנו לצייר.
המנחה הנהדרת שלנו, הילה שפיצר Hilla Spitzer , מלמדת אותנו להסתכל אחרת על צבע, להתבונן אחרת על הנוף או החפצים סביבנו, והיא עושה זאת בצורה מדויקת, ברורה ומרתקת.
אז לראשונה בחיי אני ישנה במנזר, מציירת בגואש, משרבטת בעפרונות צבעוניים, ולראשונה מאז אוקטובר, אני קצת מתרחקת מהמציאות. וטוב שכך.
הפתעה נוספת ומרגשת היתה לפגוש כאן את שכנתי מאשכול, יוכי דיין , אמנית טקסטיל ואשת מילים, אשה מופלאה ונדירה ולחלוק קצת את הכאב והיאוש.
ממליצה בחום רב על הריטריטים של ארטישוק - Art Retreats בהובלתה של נירית הנפלאה, הכל חמים, נעים, ממלא, מעצים, מניח את הדעת לכמה רגעים.
