הולדת 'ארטישוק'

לפעמים מישהו זורק לך איזה הערה מקרית, בלי שום כוונה מיוחדת, וההערה הזו נופלת על קרקע נכונה ונובטת וצומחת. 'ארטישוק' - סדנאות אמנות התחילה מהערה כזו. אישה מיישוב שכן קפצה למשרד שבו עבדתי כדי לספר לי על סדנת כתיבה מופלאה בכרתים, שהיא בדיוק חזרה ממנה, וחשבתי לעצמי שזה רעיון לא רע בכלל. זה התחבר לי לפסטיבל אמנות שהתחלתי להפיק בקיבוץ מורן באותה תקופה, עדיין במסגרת התפקיד כדוברת מועצה, ושהיה יוצא לפועל, אני מניחה, אם לא היה מתחלף השלטון באמצע. התכנית הייתה להפוך את הקיבוץ, למשך סוף שבוע, למתחם יצירה גדול, עם המון סדנאות אמן, שאנשים יוכלו לעבור ביניהן ולהתנסות בכל מיני תחומי יצירה – ציור, רישום, פיסול, צילום, מוזיקה... הרעיון היה ליצור פסטיבל אמנות שבו הקהל, המשתתפים, באים ליצור במו ידיהם. לא לצפות בעבודות מוכנות, לא לשוטט ולקנות, אלא לחצות את המסך ולעבור אל הצד הפעיל, היוצר. ובעצם גם הפסטיבל הזה נבט מסדנת ציור מהתבוננות בנוף שהגעתי אליה שנה קודם, סדנה שעוררה בי חשק ישן לצייר וליצור. ואם אלך עוד איזה 15 שנים אחורה – אני נזכרת בפסטיבל באשרם בשיטים, על רקע הנוף המדברי של הערבה – שעסק במוזיקה, מדיטציות כאלה ואחרות, יוגה, טנטרה.... אבל אני עסקתי שם בעיקר בלצייר את זה. אז אולי בעצם שם זה התחיל.