אמנות ממכרת

אמנות ממכרת, אבל לא תמיד הייתי ככה. פעם הייתי נתפסת לזה (לרוב ציור או כתיבה) לחודש-חודשיים, ואז מניחה לכמה שנים. התשוקה תמיד הייתה, אבל רב הזמן לא נתתי לה ביטוי. אין לי מושג למה. עכשיו זה סוחף אותי יותר ויותר. שואב. ככל שאני מנסה ולומדת בא לי עוד ועוד, הראש רץ והידיים לא מדביקות את הקצב.

אני מחכה לרטריטים בצמא. אני רוצה ללמוד. אני אוהבת את ההתנסות האינטנסיבית, ואת הסביבה התומכת-מתלהבת, וההנחיה של האמנים המצוינים שבחרתי, ותמיד מופתעת ממה שקורה שם וממה שממשיך לקרות אח"כ, להם ולי. זה מהמם.

אני אוהבת להיסחף לאמנות של הרטריט הקרוב וליצור בה. זה חלק מההכנה שלי לקראת.

עכשיו זה ציור מודל – מבחינתי הנושא האולטימטיבי לציור. אדם כפשוטו, כפי שהוא עומד לפני, מביט בי ואני מביטה חזרה ורושמת. קו אחרי קו וכתם אחרי כתם ודמותו הולכת ונוצרת על הדף, וכמו בחלומות, בסופו של דבר כל הדמויות הן אני.

ואלה הרטריטים הקרובים לפי הסדר:

ציור מודל עם אולגה ירושלמי בחוות האנטילופות בערבה ציור בצבעי מים עם יעל ארליך מורג בסטלה מאריס

ציור דמויות עם לאה ברקוביץ' יושע בסטלה מאריס ציור נופים עם טלי פרחי בסטלה מאריס

כתיבת פרוזה עם טל ניצן בהר האושר

כתיבת שירה עם אלי אליהו באבו גוש

צילום עם גלעד בן שץ בסטלה מאריס פרטים באתר https://www.artyshok.co.il/

בתמונה – רישום של אולגה ירושלמי, מנחת הרטריט הקרוב (ציור מודל)