אמנות בצל מלחמה

הרטריט שמחכה לי בסוף השבוע מאיר לי את כל הדרך.

אנשים מדברים על ה'מדיטציה' שלהם – לאחד זה קורה בבישול, לאחר בקטיף או ליקוט ביצים, אז אני עושה את זה, קוטפת קיווי ואבוקדו ומלקטת ביצים, ועושה גם שמירות והליכות, אבל זה לא באמת עובד עלי. היו לי כמה רגעי הקלה עם הבת שחזרה מאוסטרליה, ועם חברה, כשהתחלנו להמציא משחק לפתרון סכסוכים (ע' ואני בונות משחקי קופסה מחוץ לקופסה), אבל זה היה קצר והתפוגג מהר לעומת ההכנות לרטריט שמאירות אותי מבפנים ולאורך זמן.

המחשבה על שלושה ימים של יצירה בחברת יוצרים, על השהיה מאחורי הקירות העצומים של המנזר, בזמן שקופא בזמן, והראש שמתעורר וחוזר לחיות וליצור -

כל זה ממלא אותי ציפייה רבה.